מה עושים עם ילד שמתנהג בחוצפה באמצע הפעלה?

כל מי שעובד בקייטנות הקיץ כמוני, ומעביר 4-5 תאטרוני סיפור ביום

(בתקווה שלא יותר ביום אחד ) . מתמודד עם קבוצה חדשה כל פעם, עם ילדים מאתגרים

נכנסים לגן ואין לך שליטה על הרכב הגן, גיל הילדים ויחס הגננת .

יש לך כמפעיל- 1-2 דקות לקלוט מה המצב- ואז מיד להפעיל את הנשקים שלך כדי לצלוח בשלום את הפעילות.

על איך לצלוח את הכמות הפעלות ביום- דיברתי בלייב פייסבוק  כאן. 

אני רוצה לשתף בחוויה שהייתה לי בגן ולתת דוגמא למצבים בהם אנחנו כמפעילים מגיבים בקשת רגשות שלא בהכרח קשורה לסיטואציה. זוהי דוגמא לסיטואציה לא אידיאלית ובהמשך הפוסט אני כותבת על איך לצמצם את התופעה הזו. מצד שני , חשוב לי שיהיה מקום לנו המפעילים בקייטנות לדבר על רגשות שלא תמיד הן חינוכיות, מכילות כי מה לעשות- כל מי שעובד עם ילדים, יודע שזה צד שקיים. 

לפני שבוע העברתי הפעלה חמישית בגן ,  שאלתי את הילדים האם ירצו לראות את החיה שאחרי ניחושים הם חושבים שיש לי (חיה עשויה אוריגמי) ,”רוצים שנראה מה זו החיה?”

אחת הילדות- בטח בת 6 הצביעה חייכה אלי  ואמרה

” לא בא לנו לראות”

כלומר לא דיברה על עצמה אלא כאילו היא מייצגת את הגן והגן החליט שלא בא לו לראות. אני שהייתי בהפעלה חמישית, שעות הצהריים התעצבנתי. אולי הילדה סתם ניסתה להצחיק את חבריה, אולי היא סתם אמרה משהו שחשבה שאותי יצחיק, אין לי מושג.  התגובה שלי הייתה קודם כל רגשית- התעצבנתי עליה ורציתי להוכיח לה- שהיא לא תחליט מה הגן רוצה או לא רוצה. 

אמרתי לה- אין בעיה, דברי רק בשם עצמך- לך לא בא לראות אז קומי וצאי

היא לא קמה

“קומי וצאי כי את באמת לא תראי את החיה” היא לא קמה

ביקשתי מהגננת להוציא אותה – היא יצאה.

שאר הילדים צפו בחיה שלי בהרבה עניין וגם היא מהצד ניסתה להסתכל- היה לי עוד צד (ילדותי אני מודה) שרצה בכוונה להסתיר כדי שלא תראה ,אבל לא הסתרתי, היא כמובן ראתה ונהנתה יחד עם שאר הילדים. 

תאטרון הסיפור אגב היה מצוין ועבר בשלום למרות ההערה החצופה. אבל ההערות האלה יכולות להפיל אותנו.

באחת מקבוצות הפייסבוק,  מישהי סיפרה שילד קרא לעברה- דובה, כלומר שמנה. והיא נעלבה ובצדק. 

אז מה עושים?

אני רוצה להציע כמה כללים שיעזרו מהנסיון שלי למזער את התופעה.

כי התופעה הזו מנסיוני יכולה להתרחב (הרבה פעמים בהתאם למצב הנפשי שלנו ) או להצטמצם עד שהיא כמעט ולא קיימת.

איך היא מצטמצמת?

כי אנחנו באים בגישה אחרת ובסטייט רגשי שמסוגל לנתב את זה לכיוון אחר.

ועכשיו אתן כמה כללים שיחד כחבילה יפחיתו את התופעה

אבל קודם בואו נבחן רגע את התופעה

1. בדרך כלל תופעת הילדים החצופים או הציניים היא יותר בגני חובה.
2. לעיתים מדובר בילד שמנסה להצחיק את חבריו ולסחוף אותם יחד איתו- אם הוא מצליח התופעה מתרחבת
3. כמעט תמיד התופעה תתחיל בתחילת הפעילות- הילד החצוף יראה לך מה זה בהתחלה- זה דווקא יתרון כי אפשר להגיב.

ועכשיו בואו אראה לכם כמה דברים שאני מקפידה עליהם כדי למזער תופעה:

1. אם זה גן חובה אני מקפידה שבעתיים על פתיח שבשום פנים לא יצטייר לילדים כילדותי. ילדים בגיל הזה  מתרחקים כמו מאש מגישה מאוד נחמדה ומעט ילדותית, הם כאן להוכיח שהם גדולים וסיימו עם ימי הגן. לכן חובה פתיח וחיבור שהם מאתגרים אותם ומיד מראים להם את המסר- חבר’ה אני יודעת שאתם גדולים ובאתי לעניין אתכם הנה תראו איך שאלתי אתכם משהו מעניין ומאתגר שלוקח לכם זמן לחשוב על התשובה.
2. כשהילד או ילדה מתחילים להיות חצופים אני – מתעלמת עד כמה שניתן. התעלמות זה גם לא להסתכל על הילד וכן להסתכל על שאר הילדים בעיניים שהם כן משתפים איתי. המטרה לייצר אצלם יותר עניין כך שיתעלמו מהילד החצוף ולהפך כל כך ירצו לשמוע מה לי יש להגיד שאפילו הם יעירו לו- שקט!!!! שימו לב הילד המפריע יבין שקהל היעד שלו עסוק וינסה להבין מה כל כך מעניין שלא מקשיבים לו.
3. מתגמלת את הילדים שמתנהגים יפה – איך? משתפת אותם ומציינת- איזה יופי אתה מצביע בלי לצעוק ובלי לקום מהכיסא. כשילד עונה לי מקשיבה לו ולא למי שבצד מתפרץ
4. מחפשת הזדמנות שהילד החצוף מצביע יפה או מתנהג יפה- ומציינת ומתגמלת אותו על כך. הרבה פעמים הוא חווה עצמו באופן אחר וזה גורם לו לרצות להשתתף.
5. הומור– המון פעמיים בדיחה מאוד טובה שלי תגרום לכולם לרצות לשתף איתי פעולה. כולל החצוף
6. תשובה מפתיעה– רעיון ששמעתי שסיפרה מפעילה- ילד קרא לעברה שמנה, והיא חייכה ואמרה לו- נכון! היא אמרה- אני לא רואה בזה קללה- יש גבוהה, יש רזה, זה תיאור. שימו לב איזה חוכמה יש בתגובה הזו- כמה היא מלמדת ילדים תגובה אחרת שאומרת- זה אני ואני שלמה עם מי שאני. 
7. אם ילד מתחצף ממש- למשל כמו בדוגמא שקרא למפעילה- שמנה. אקרא לגננת ואוציא אותו. הוא לא ישתתף.
8. אבל—- אני לא אעשה דיון ארוך עם הילדים על זה, בכלל אני נמנעת מלהטיף לילדים , למה?  כי הם לא מכירים אותי אני נמצאת שם שעה אני לא בקשר רציף ואין לי ולעולם לא אצליח בחמש דקות הטפה לייצר אצלם שינוי, מאידך הפכתי למשהו מאוד כבד ומשעמם. אפשר לומר משפט קצר- לא מעליבים אדם שהגיע כאורח לגן וזהו– חייבים לעבור הלאה. כל המסרים החינוכיים שלי עוברים דרך ההפעלה שלי – איכות, סיפור עם מסרים. חינוך ערכים ומסרים  הם יחוו דרך התאטרון ולא דרך הדיבור שלי . אני נמנעת מכל מיני דיאלוגים ארוכים פסיכולוגיים עם ילדים שאני בכלל לא מכירה ומציעה גם לכם לא להיכנס לזה.
9. הפעלה ותאטרון סיפור בנויים היטב ומהודק- מרתק ממש. כי אין מה לעשות- תחשבו על עצמכם- משהו מעניין אותכם מספיק? אין לכם זמן לדבר עם החבר כי אתם מרותקים. אתם לא בטוחים שאתם מספיק מרתקים – תשקיעו בללמוד את זה בטח  אם זה המקצוע שלכם- הנה כאן.

   

10. מי שכנה עם עצמו יודע- שאם אתם באים לגן בגישה חיובית, בגישה של איך מוציאים לימונדה מהלימון יודע- שהוא יוכל לצלוח את האתגר בצורה שתוביל להפעלה טובה, לכן צריך לנסות לבוא בגישה סופר מקצועית וחיובית כלפי הילדים. למשל- לא ישר לתייג ילדים ולומר  לעצמך- אוי- הם גן קשה יהיה רע, אלא לומר אוקי יש אתגר אבל איך אני דווקא לילדים האלה- מביאה את הפעילות הכי טובה ויוצרת דווקא איתם חיבור טוב. ותאמינו לי- שאם זו הגישה , תגלו אלף כלים שתרכשו וישדרגו אתכם כמפעילים.

זוכרים שהתחלתי מהגן עם הילדים החצופים? היום בבוקר הייתי אצלם שוב, התנהגו למופת . הילדה החצופה ניגשה אלי ואמרה לי שלאמא שלה יש תיק כמו שלי, אמרתי לה – יופי! ואז הוספתי, נכון היום התפייסנו? והיא חייכה ואמרה כן.

הכול בקטנה, בלי שיחות פסיכולוגיות, היא למדה, אפילו לא הייתי עם הגברה, והכול עבד מעולה.

יש לכם עוד רעיונות איך לטפל בילדים שמתנהגים בחוצפה?

יאללה תרשמו כדי שיצטברו עוד רעיונות לי ולשאר המפעילים.

שיהיו לכם תאטרוני סיפור הכי יפים וכייפים!