איך מספרים סיפור שיש בו חזרתיות בלי שהילדים ישתעממו?
תאטרון סיפור רויטל רפאלי

איך מספרים סיפור שיש בו חזרתיות בלי שהילדים ישתעממו?

שבוע שעבר העברתי תאטרון סיפור שמבוסס על “דירה להשכיר” של לאה גולדברג. למי שזוכר
“בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן 5 קומות….” זוכרים?
הסיפור הנהדר והחכם הזה, שעוסק גם במסר חברתי על פלורליזם – הבנה וקבלת השוני , גזענות – החזיר שלא מקבל את החתולה בגלל צבע העור שלה, שמנופוביה – הנמלה שלא אוהבת את התרנגולת השמנה, ביקורתיות – הארנבת שמבקרת את האמהות של הקוקיה -“כל בניה גרים בקינים אחרים, מה לקח ילמדו מזה ילדי…?” ושיפוט.

הסיפור הזה שגם ילד בן שנתיים יקבל כפשוטו והילד בן ה-5 יהנה ויעמיק לחשוב על הסיטואציה החברתית. הוא כל כך חשוב אבל הוא טומן אתגר למי שמעביר אותו כהצגה או תאטרון סיפור.
האתגר נובע מכך שיש כאן סיטואציה שחוזרת על עצמה חמש פעמים-
הנמלה מגיעה – בוחנת את הדירה- השכנים שואלים- היא עונה – מסרבת ומגיעה החיה הבאה.
אחרי הנמלה תגיע הארנבת, החזיר הזמיר ורק היונה- תסכים אבל זה בסוף.


אז איך מעבירים סיפור עם חזרתיות  בלי שילדים ישתעממו?
הבעיה הזו יכולה להופיע גם בתאטרון סיפור כמו “איילת מטיילת” (מזכירה לכם בטיול איילת אוספת- חיפושית, ציפור בת ברוש, חילזון, כלבלב צב וג’ירף- כולם עם דו שיח די דומה)
בניגוד לתאטרון סיפור או הצגה, כשמקריאים לילד את הסיפור מהספר, הורה וילד נניח,  החזרתיות היא נהדרת עבור הילד- כי יש משהו מרגיע שחוזר על עצמו וגם הילד מתבונן כל הזמן באיורים ו”קורא” אותם גם.
אז מה עושים???


ראשית- לאה גולדברג המוכשרת בתוך הטקסט החוזר על עצמו שוזרת כל פעם איזה שינוי קל בטקסט שמי שמקשיב לטקסט פתאום מבחין – למשל – החזיר עונה בדו שיח-
הנאה המטבח בעיניך?
נאה! אף כי אינו מלוכלך.
זה מאוד מעורר תשומת לב בגלל שעד כה הדיאלוג הזה חזר על עצמו כל הזמן באותו אופן.
אז דרך אחת: להשתמש בשינויים של הטקסט לגיוון.


דרך נוספת היא כל פעם לשנות את הדרך שבה החיה שרוצה אולי לשכור את הדירה עולה לקומה החמישית-
העיקרון הוא לשנות ולחדש כל פעם בחלק שבו אני יכולה להפעיל את הילדים.
לכן נניח החיה שלי הנמלה עולה לקומה האחרונה פעם אחת על בילבו (זה החפץ הגדול הכחול הגאוני שבתמונה)

הנמלה עולה חמש פעמים על הבילבו

מטפסת 5 פעמים- נספור עם הילדים ואולי היא גם תעמוד בלי יד ונראה איך השיווי משקל- יצרתי חוויה מעניינת
הארנבת- עומדת על הבילבו הפוך ואני מסובבת אותה בעמידה ויחד נספור חמש פעמים
החזיר יתיישב על הבליבו ואני אסובב אותו בישיבה חמש פעמים- הילדים שיושבים וצופים מתפעלים ונהנים גם.
הזמיר יעמוד וכל פעם כמעט יפול ואני תופסת.
כביכול אין כאן שום קשר לסיפור אבל הילדים הבינו שכל פעם שחיה תגיע לדירה משהו חדש עומד לקרוא.
וכשמגיעה היונה והם בטוחים שאני אביא שוב את הבילבו הכחול- אני בכלל מביאה את זה-

היא עולה חמש פעמים עם הספירה של המכשיר הזה

שזה משהו שקניתי פעם וכשמכופפים אותו הוא מתקפל ומקליק והוא מעניין להסתכל. וגם בו אני אקפל חמש פעמים.
אז- נסו לחשוב על משהו שאפשר יהיה כל פעם לשנות ויגרום לילדים כן לחכות ולא לחשוב שנחזור בדיוק על אותה סיטואציה. כמו שאתם רואים זה ממש לא חייב להיות קשור לסיפור.


עוד עצה- תמיד מגיעה בדירה להשכיר חיה חדשה שעומדת לשכור את הדירה נכון? או שבאיילת מטיילת איילת פוגשת כל פעם חיה אחרת. אז תמיד לתת רמז- מי החיה הבאה- הרמז יכול להיות בשאלה, יכול להיות בלהקשיב לשיר, יכול להיות רמז על ידי הצגת אביזר. לגוון ברמזים. 


עוד דבר שאני אוהבת לעשות בסיפורים עם חזרתיות זה לסיים את הסיפור לפני הסוף, למשל-
“ילדים שימו לב, הנמלה לא רצתה לשכור את הדירה, גם לא הארנבת ולא החזיר ולא הזמיר. זהו!!! “(אני מודיעה בדרמתיות)
“אף אחד יותר לעולם!!!! לא ישכור את הדירה. “
איך לדעתכם יגיבו הילדים?
הילדים שמכירים את הסיפור הקלאסי- יתקנו אותי ויספרו לי על החיה הבאה, שמי זאת? (רמז- היא גרה בשובך – כן אני כבר על הדרך אלמד אותם על השובך יונים) הילדים שלא מכירים את הסיפור- יסתכלו עלי בעצב ואז אחייך ואומר- מה פתאום!!!!!! יש חיה שכן הגיעה , יודעים מי זאת? ועכשיו אתן רמזים. את אותו רעיון אפשר גם ליישם ב”איילת מטיילת” ואז אם יגידו לי שמגיע ג’ירף אני מיד שוללת – מה פתאום שהיא תפגוש ג’ירף? מי נתקל ברחוב בג’ירף? וזה נחמד לראות את הילדים יודעים שהם צודקים ומנסים לענות לי על זה.


עוד דבר, וזה תקף לסיפורים אחרים- היחס של הדמות צריכה להשתנות ריגשית– נניח עשתה נסיון אחד לא הצליח, אחר כך ניסתה- לא הצליח כבר קצת כועסת , אחר כך ניסתה כבר ממש כועסת
אחר כך ניסתה- כבר רותחת (בצורה מצחיקה כמובן) ואז הפתרון. למה כאן הילדים מצפים? לתגובה המשחקית המצחיקה שהולכת ומתגברת ומשעשעת את הילדים.


מהו המוטו- זה נכון תמיד, אבל במיוחד בסיפורים מצוינים שיש בהן חזרתיות צריך תמיד לשאול- מה בחוויה תעניין את הילד.


ומתנה למי שהגיע עד כאן – באיך להמחיש סיפור עם חזרתיות אבל הפעם עם דוגמאות לסיפור אחר- לקחתי את הסיפור “זוג”  של ג’וליה דונלדסון  שגם בסיפור הנפלא הזה יש חזרתיות ונתתי דוגמאות לאיך מגוונים את החזרתיות. אפשר להוריד כאן.

אם הגעת עד כאן סימן שמעניין אותך מאוד איך לייצר תוכן אייכותי ולהתפרנס ממנו.
אז הירשמו לניוזלטר כאן ותקבלו מייל עם תכנים ופוסטים שיעזרו לכם, יעוררו השראה ורעיונות להעברת תוכן איכותי עם ילדים ולהתפרנס ממנו. הירשמו כאן!

כאן נרשמים לניוזלטר

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן