כשהקמתי את העסק שלי הפעוטרון- יום אחד גננת רצתה שאתחיל להעביר לה כל שבוע חוג. ולי היו רק שתי הפעלות קיימות. אמא’לה –  בהלה זאת

כמו כל עצמאית הדרך שלי להרבה מאוד  גנים – פרטיים ועירוניים לוותה בהפעלות הדגמה. המעמד הזה שבו הגננת צופה בך מעבירה חוג- וחושבת וחוככת בדעתה,

לפני 4 שנים טסנו פעם ראשונה לחו”ל כל המשפחה. טסנו להולנד. אבל מה זה “הולנד” לילדים? אין לזה בשלב זה שום משמעות.  נסיעה לחו”ל עם

כולנו אוהבים להגיד שאנחנו- חוג איכותי, הפעלה איכותית, מופע או הצגה- איכותי. הבעיה היא שזה אמורפי וערטילאי- מה זה אומר איכותי ? אני יודעת להסביר

ביום שישי כתבה לי הגננת ס’ את הווטס אפ הזה- כמובן שנעלבתי, כעסתי והרגשתי תסכול. למען האמת גם קצת התביישתי- בקורס שלי – איך לשווק

שאלה אותי ש’- האם עכשיו לשווק לקיץ כשעוד אין לי הצגה? שאלה אותי פ’- לשווק עכשיו לקיץ או לשנה הבאה? ממה להתחיל? אז אני אענה

רימון הוא בני הצעיר (בן 7 )- ומיומו הראשון הוא פילפל. הוא שונה במראה- ג’ינג’י עם נמשים והוא ממש לא ממושמע כמו אחיו הגדולים –

שבוע שעבר העברתי תאטרון סיפור שמבוסס על “דירה להשכיר” של לאה גולדברג. למי שזוכר “בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד מגדל בן 5 קומות….” זוכרים?

מה ההבדל בין מי שמצליח לייצר לעצמו עסק משלו לבין מי שלא? בפוסט הזה אני מסבירה מה הייתה נקודת המוצא שלי, האלטרנטיבה שהייתה לי ואיך

זוכרים את חתול תעלול? מהספר של ד”ר סוס? שעומד על רגל אחת ומחזיק שני ספרים ועליהם עוגה עם נרות ועל קצה הזנב יש לו אקווריום

שבוע שעבר העברתי תאטרון סיפור בספריית נוף ים, היו כ- 30 ילדים גילאי 1.6-5 שנים. באמצע הפעילות ההגברה שלי התקלקלה ומתישהו ילד נכנס לי לאזור