ישנם חגים שהסיפור שלהם הוא לא ממש מותאם לילדים- איך נספר על פרעה שפקד להשליך את כל הבנים ליאור, איך נספר על העבדות של בני

כשהתחלתי לקרוא לילדי את הספרות הקלסית הישראלית והעולמית המומלצת, אמנם נהניתי מהספרים אבל נוכחתי לדעת- שהיא בדרך כלל מציינת גיבור זכר, שהרעיונות הדמיון וההמצאות מגיעים

בכול פורים אני מספרת את הסיפור “הביצה שהתחפשה” של דן פגיס. זה ממש מתבקש. אף על פי שזהו בעצם סיפור ממש מורכב- יש כאן ביצה

בתחילת הדרך לא ממש ידעתי מה עושים עם התינוקות החמודים האלה…מה עושים כשאני נכנסת למפגש ואחד מהם ישר בוכה כי אני אדם זר. מה עושים

בדרך כלל סביב יום המשפחה אני מעבירה הרבה תאטרוני סיפור של הורים וילדים. פעם הייתי מאוד נלחצת מזה. גם אם החוג שלי היה מצוין והילדים

זוכרים שרימון שלי הוא בכיתה א’? זוכרים שיש לי משימה להפוך אותו לצרכן ספרים? אז אנחנו עכשיו לפני פורים – כבר עברה המחצית הראשונה. הוא

לפעמים זה נראה לי נורא פשוט, יום אחד קראתי את הספר “רון עכברון זוכה להפתעה” של מרים אלון, היה לי רעיון ופשוט הצגתי בגן וככה

ממש בזמן כתיבת הפוסט הזה יורד גשם זלעפות- ובתיאום מושלם השבוע אני מספרת תאטרון סיפור המבוסס על הספר “מגפיים אדומים” של הסופרת המדהימה מרים רות.

השבוע העברתי הרצאה להורים שילדיהם נמצאים במשפחתון בכפר סבא. הורים מעורבים, משקיענים שהיה ברור שחשוב להם לשמוע ולקבל עוד על מה יתרום לילדיהם. אחת האמהות

התקשרה אלי מישהי שהחלה עסק של הפעלות יום הולדת. היא רוצה להכניס לפעילות שלה סיפור כדי שיהיה יותר מעניין. בשיחה איתה ראיתי שהיא עדיין לא

הקריאה בכיתה א’ כשמתחילים ללמוד לקרוא- היא קריאה טכנית. אין הנאה וחוויה של ספר. יעבור זמן עד שהקריאה הטכנית תהפוך להיות קריאה כייפית של היכנסות