לי יש את המסלול איתו אני בניתי את העסק שלי לתאטרוני סיפור – מיד אפרט. אבל ברור לי שיש אנשים שהתחילו את העסק שלהם אחרת.

אני זוכרת איך החלטתי שאני מקימה עסק חדש של תאטרוני סיפור וידעתי שאני מוכשרת ויצירתית אוהבת ילדים ואני אוכל לרתק ולעניין אותם. אבל את החלק

ישנם חגים שהסיפור שלהם הוא לא ממש מותאם לילדים- איך נספר על פרעה שפקד להשליך את כל הבנים ליאור, איך נספר על העבדות של בני

כשהתחלתי לקרוא לילדי את הספרות הקלסית הישראלית והעולמית המומלצת, אמנם נהניתי מהספרים אבל נוכחתי לדעת- שהיא בדרך כלל מציינת גיבור זכר, שהרעיונות הדמיון וההמצאות מגיעים

בכול פורים אני מספרת את הסיפור “הביצה שהתחפשה” של דן פגיס. זה ממש מתבקש. אף על פי שזהו בעצם סיפור ממש מורכב- יש כאן ביצה

בתחילת הדרך לא ממש ידעתי מה עושים עם התינוקות החמודים האלה…מה עושים כשאני נכנסת למפגש ואחד מהם ישר בוכה כי אני אדם זר. מה עושים

בדרך כלל סביב יום המשפחה אני מעבירה הרבה תאטרוני סיפור של הורים וילדים. פעם הייתי מאוד נלחצת מזה. גם אם החוג שלי היה מצוין והילדים

זוכרים שרימון שלי הוא בכיתה א’? זוכרים שיש לי משימה להפוך אותו לצרכן ספרים? אז אנחנו עכשיו לפני פורים – כבר עברה המחצית הראשונה. הוא

לפעמים זה נראה לי נורא פשוט, יום אחד קראתי את הספר “רון עכברון זוכה להפתעה” של מרים אלון, היה לי רעיון ופשוט הצגתי בגן וככה

ממש בזמן כתיבת הפוסט הזה יורד גשם זלעפות- ובתיאום מושלם השבוע אני מספרת תאטרון סיפור המבוסס על הספר “מגפיים אדומים” של הסופרת המדהימה מרים רות.כולם