איזה מזל ששילמתי למטפלת לשמור על הבן שלי למרות שלא הייתה לי עבודה…

אני זוכרת מה גרם לי לייצר לעצמי הפעלות הדגמה שבסוף יצרו לי עבודה קבועה בגני ילדים:
מה שעזר לי היה
שלא הייתה לי בריירה.
הייתי חייבת כי- לא היה לי שום עבודה אחרת ועוד העסקתי מטפלת שתשמור לי גיא, שהיה תינוק קטן.
כלומר לא רק שלא הייתה לי הכנסה, כל שעה ללא עבודה הוצאתי כסף.
היה לי ממש פחד גדול שלא תהיה לי פרנסה כל השנה וכבר התחייבתי למטפלת.
חוסר הבריירה, עזר לי לעשות משהו שמאוד נרתעתי ממנו אז- להרים טלפונים לגננות ולנסות לייצר הפעלות הדגמה.
אז בואו נלמד רגע מהרגע הזה-
היה הכרחי לייצר לעצמי הפעלות הדגמה על מנת לייצר לעצמי עבודה למהלך השנה.
הבעיה הייתה ששנאתי להתקשר לגננות כי אמרתי לעצמי משפטים כמו –
אני שונאת שיווק, אני גרועה בשיווק וכו’.
בשלב הזה יש כבר אנשים שמוותרים אבל לי לא הייתה בריירה.
למה?
כי הייתה לי מחויבות כלכלית – העסקתי מטפלת ל3 שעות ביום. ידעתי שאיכשהו אני צריכה לייצר לעצמי עבודה אחרת אני בברוך כלכלי.

תשרוף את הסירות שלך ולא תהיה לך בריירה אלא לשחות.

כלומר המחויבות, העובדה שלא הייתה לי אופציה אחרת או כמו שטוני רובינס מנטור אמריקני אומר : “לשרוף את סירת ההצלה כך שאין לך בריירה אלא לשחות”,
המחויבות יצרה את ההצלחה שלי.

איך ר’ יוצרת את העסק שלה עכשיו דרך מחויבות ויצירת מצב של אין בריירה. 

הנה דוגמא לזכיינית חדשה שלי:
ר’ רצתה לייצר לעצמה עסק של תאטרוני סיפור לילדים,
אבל כל חייה היא הייתה שכירה, אז קודם למדה:
למדה תאטרון בובות,
למדה השתלמויות שונות,
רכשה את קורס הליווי הדיגיטלי שלי.
עדיין הפער בין להתחיל לייצר לבד עבודה שממנה תתפרנס נראה לה קשה מדי.
אז היא החלה תהליך זכיינות–
הפעם יד ביד היא מקבלת ממני תאטרון סיפור שהוא עובד מעולה ומייצר עבודה. ומקבלת ממני תמיכה ועזרה ממשית להשיג את העבודה.
היא מקבלת ליווי צמוד כדי שבטוח יהיה לה נפח עבודה ליצירת העסק שלה.
אם בדרך אחת זה לא הולך, לא מוותרים, מחפשים דרך אחרת.
ר’ יכלה להחליט בכול צומת לוותר:
אחרי הלימודי תאטרון בובות, אחרי הקורס שלי, אחרי שניסתה טלפון אחד ואמרו לה – לא צריך.
אבל היא מחויבת ומחזיקה בחלום שלה.
היא החליטה.
החלטה זה מילה שיש מאחוריה הרבה.
כשאני אומרת שר’ החליטה שימו לב מה הכוונה:
היא הודיעה כבר במקום עבודתה מתי היא מפסיקה לעבוד.
היא שילמה לי על הקורס והליווי.
האם היא יודעת בוודאות שהכול ילך לפי התוכניות?
לא!
אבל היא “שרפה” את סירת ההצלה והולכת עד הסוף עם החזון שלה.
ר’ תצליח. כי היא מחויבת ולא מוותרת. (וגם כי היא כבר עכשיו משווקת איתי ולא לבד).

למה קשה לנו להתחייב באמת?

לרוב האנשים קשה מאוד לקחת סיכון כזה.
העובדה שאין להם ביטחון מלא בתוצאה או שאולי ינסו ויכשלו מטרפדת אותם. 
בימים אלה אני מדברת עם לא מעט אנשים שרוצים שינוי:
הם רוצים עסק מהסוג הזה אבל- מפחדים מהשינוי, מפחדים להשקיע ברעיון לפני שיש להם ביטחון מלא שזה יצליח.
מה לך חשוב להגיע השנה? מהי המטרה שהיית רוצה להשיג?
מה הכרחי לעשות על מנת להגיע למטרה הזו?
מה עוצר אותך?
אז העצה שלי- אם יש לך חלום שחשוב לך להגשים והוא לא מרפה, קחי/קח מחויבות שאין ממנה דרך חזרה.
תתחייבי לעשות מה שצריך כדי שזה יקרה.
לא פגשתי מישהו אף פעם שהתחרט שניסה ואולי לא הצליח, כן פגשתי אנשים שמתחרטים שהם אפילו לא ניסו.

הודעה חשובה! 

אם חשוב לך כבר החל מספטמבר עסק משלך לתאטרוני סיפור-
כנסי להסבר על זכיינות, כי זו הדרך הכי מהירה להגיע אליה. בימים אלה אני נפגשת עם מועמדים לזכיינות ואני מחפשת אותך-
 המחויבים ליצירת עסק של תאטרון סיפור!
אז אם זה מעניין אותך?
כאן נרשמים לשיחה ראשונית.