אז מה באמת קרה בהרצאה שהעברתי? תסמונת המתחזה

לפי מחקרים ל- 80 אחוז מהאנשים יש תחושה שהם מתחזים.
הם מרגישים שהם מוכרים לאנשים משהו שהם לא. ההרגשה הזו באה לידי ביטוי במיוחד-
בראיון עבודה- כשמנסים להתקבל לעבודה ומרגישים שמספרים על עצמך סופרלטיבים אבל במיוחד היא נמצאת כשכבר מצליחים להביא עבודה טובה ועדיין בפנים מרגישים ש-
תיכף יעלו עלי שאני לא באמת כזו מוצלחת.
תיכף ידעו שאני מתחזה, שזה היה רק מזל.
זו הרגשה מאוד לא נעימה!!!!

לפני שבוע ביום שישי בבוקר הזמנתי כ 50 אנשים להרצאה חדשה בנושא-
מרעיון לפרנסה – להתפרנס מיצירת הפעלות איכותיות לילדים.
שכרתי כיתת לימוד, מכרתי כרטיסים, העברתי הרצאה מסוג מאוד מסוים- הכול פעם ראשונה.
הפחדים היו רבים:
1. אף אחד לא יקנה כרטיסים
2. יקנו כרטיסים אבל אז לא יהיו מרוצים
3. בהרצאה יתעצבנו שאני גם מוכרת את הקורס ליווי שלי.
ואולי הפחד הכי גדול היה שמישהו יבוא ופשוט יגיד לי-
למה מי את בכלל??? מי את שנבוא להקשיב לך???

למה אני משתפת אותך בזה?
כי כל מי שבתחילת הדרך ומנסה להתפרנס מהפעלות איכותיות לילדים-
נמצא בהתחלה (ובכול פרויקט חדש) במצב רגיש.
מילה אחת יכולה להפיל אותנו,
הפחד שנפשל.
הפחד שגם אם יצליח אז אולי פעם אחרי זה לא נצליח.
הפחד שיגלו ש-
מי אנחנו בכלל???

מטרת הפוסט הזה היא גם להרגיע אותך ולומר- ש-80 אחוז מהאנשים (הכי מוצלחים אגב) מרגישים בדיוק כך.
וגם לתת לך כמה טיפים שעזרו ועוזרים לי להתגבר על התחושה הזו.

טיפ #1 – הייתה לך סיבה טובה להתחיל את זה.

לפני הפחדים הגדולים היה הרגע הראשון שבו כן הייתה אמונה ותקווה שיש לך מה לתת לילדים.
נכון, לא היה ברור לך עדיין איך בדיוק, אבל ברור לך שיש לך מתנה לתת לילדים.
את הרגש הזה אנחנו שוכחים כשאנו עסוקים בפרטים הקטנים, פתאום מאבדים ביטחון.
לכן- פשוט לחזור על המשפט הזה כל פעם שחוסר הביטחון עולה.
המשפט שלי היה-
אני באה לתת ערך לקבוצה של אנשים ואני יודעת שיש לי מה לתת להם!
תחשבו מה המשפט שירגיע אותכם ואתם מאמינים בו.

טיפ#2 תהיו הבוס הכי קשוח של עצמכם – כי זו מפה הדרכים שלך

פעם הייתה לי בוסית שלא אהבה אותי.
זה היה כשעבדתי בערוץ הילדים, היא פשוט לא אהבה את הרעיונות שלי, הבדיחות שלי – לא באתי לה בטוב.
אחרי אינספור נסיונות להתחבב עליה- הבנתי שזה לא יקרה.
מצד שני, עדיין הייתי צריכה לקבל את אישורה על כל תוכנית שהוצאתי.
אז מה שעשיתי היה כך-
לפני שהגשתי לה את התסריט המוכן
שאלתי את עצמי- איזה דברים היא יכולה להגיד שהיא לא אוהבת?
והתחלתי לתת מענה:
או לשנות אם צריך או שיהיה לי מענה מוכן.
וזה עבד מעולה.
גם עכשיו- לפני ההרצאה
אם היה בוס מרושע-
אילו תלונות או מענות היה יכול לבוא אלי?
הטענות האלה- הם מפת הדרכים להתמקצעות-
המענה שאני נותנת על כל טענה וטענה זו הדרך לשפר ולייעל.
אם היה הורה ביקורתי מאוד שצופה בהפעלה שלך-
אילו טענות יכול היה לומר לך?
“זה לא איכותי!!!:” הוא צועק עלייך.
זה כן- השפה- היא החריזה של הספר. הילדים חשופים לשפה גבוהה. לדוגמא.

אז דמיינו-
מה הבוס או בוסית או מכשפה יאמרו לכם- ובנחת תמצאו מענה.
לי זה מאוד עוזר!

טיפ #3 לבוא מוכנים!

כשעושים משהו פעם ראשונה יקרו דברים-
ילדים יגיבו אחרת ממה שציפית,
הילדים בכלל חיכו יושבים ומוכנים וחשבת שהם יגיעו רק אחרי שאת כבר מוכנה.
מלא דברים שבשטח עוד לא הכרת.
לפחות בכול מה שקשור להפעלה שלך-
לבוא מוכנים.
לדעת בעל פה את סדר הדברים,
לדעת בעל פה את סדר השירים, לדעת איפה מונח כל אביזר.
ההכנה שלך תתן לך ביטחון לפחות במה שתלוי בך.

טיפ#4 זה שמישהו לא מרוצה לא אומר שעשית טעות ועלייך לוותר על הכול!

יהיו אנשים לא מרוצים,
ממש הכנתי את עצמי לכך- שבקהל של 50 אנשים, יהיו אנשים שפחות מרוצים.
צריך להכיל את זה.
האם הערה, ביקורת מעיד שאת לא נמצאת במקום הנכון?
בעיני לא!
אפשר ללמוד מזה, אפשר לקבל או שלא.
אבל אם יש לך שליחות, מתנה – לא לוותר רק כי לא לכולם זה מתאים.
להמשיך ללמוד להתמקצע לפעול- זה המענה.
והנה קטעון קצרצר מההרצאה-

ולבסוף-
תמיד תזכרו שאף אחד לא מושלם בפעם הראשונה,
שהפעם הראשונה היא ההתחלה משם הכול ישתפר
וגם תברכו את עצמכם
שאתם הולכים על זה.
ושיש לכם מתנה להעביר לילדים ואתם עושים את זה ואם רק תתמידו
תתמקצעו ותצליחו לשמח לרתק לעניין ילדים.

ספרו לי איפה זה מופיע אצלכם, ואיזה טיפ עשוי לעזור לכם ואולי שי לכם טיפ להציע לי
כי הרי זה קורה לכולם וגם לי