איך יוצרים תאטרון סיפור שימשך 45 דקות??? הסיפור נגמר תוך 20 דקות
רויטל רפאלי תאטרון סיפור

איך יוצרים תאטרון סיפור שימשך 45 דקות??? הסיפור נגמר תוך 20 דקות

יצא לי בתחילת הדרך, להעביר תאטרון  סיפור והילדים היו מרותקים אבל- אחרי 20 דקות סיימתי את הסיפור. אמא’לה!!!! איך אני מושכת עוד 20 דקות לפחות??? אם אני לא באה מוכנה – זה יכול להיות סיוט- תחושה של חוסר אונים- אין לי רעיון לשלוף כאן ועכשיו. לכן יצרתי לעצמי כמה פתרונות כדי שהפעילות שלי תהיה מלאה בערך ותוכן מההתחלה ועד הסוף. בפוסט הזה אני אסביר ואראה מה אני עושה כדי שיהיה לי הרבה נפח שאני גאה בו בפעילות. יצירת תוכן חדש ומתאים ולא סתם למשוך זמן.

אז מה אני עושה כדי למלא את הפעילות?

  1. הפעילות שלי בנויה מפתיח כללי, פתיח שמקדם את הסיפור, הסיפור, סיום שקשור לסיפור וסיום כללי. ההגדרה הזו שהיא כמעט ברוב הסיפורים שלי מאפשרת לי עכשיו למלא כל פעם זמנים יותר קצרים. כלומר, אני לא צריכה לחשוב מה אעשה עוד עשרים וחמש דקות, אלא איך אמלא פתיח של חמש דקות, פתיח של עשר דקות, סיפור עשרים וחמש דקות וסיום עשר דקות. זה כבר צורה אחרת להסתכל על מילוי הזמן.
  2. יצרתי לי אג’נדה- שכוללת ערכים אותם אני מעבירה לילדים- ברור שאני מעבירה להם סיפורים- תאטרוני סיפור, אבל  אני  מעבירה להם עוד מטרות- וההגדרה של המטרות האלה- יצרה אצלי חיפוש של תכנים שישיגו את המטרות הללו ושם מצאתי מלא דרכים למלא את הזמן. לדוגמא- אחת המטרות שלי בחוג או הפעלה היא להעביר לילדים או דיקלום או שיר או יצירה מוזיקלית – להעביר ככה שהם ספגו הבינו הפנימו שיחקו עם התוכן הזה. זה אומר שאני בונה תוכנית רוחבית- כלומר יש לי דיקלום נניח שאני אעבוד עם הילדים לאורך כמה שבועות ובכך אני יוצרת משהו שהוא לא חד פעמי אלא גם משהו חזרתי. אבל – זה לא פתיח קבוע שחוזר על עצמו – זה פתיח שאני עובדת איתו עם הילדים- כל מפגש אני מביאה את אותו פתיח- בצורה אחרת. זה יוצר עניין חידוש ובסופו של דבר הטמעה אצל הילדים. הלימוד הזה יוצר נפח ועניין . הנה דוגמא לאיך אני מפתחת פתיח. 
  3. את הדיקלום מהפתיח או יצירה או שיר- אני תמיד אבדוק האם אוכל גם לשבץ אותו בתוך הפעילות בתוך הסיפור. זה מרגש את הילדים לראות שמשהו שאנחנו עובדים עליו לאורך זמן – לפתע משתלב עם הסיפור אותו סיפרתי.
  4. זמן ילדים– אני משתדלת בחלק מהסיפורים שאני מספרת- לתת לילדים אלמנט- נניח אביזר כלשהו ולתת להם מקום להתנסות , לחוות ולהביא רעיונות משלהם. זהו חלק שבו הם המובילים- הם סופגים ומתנסים ואני נותנת לזה זמן וגם ביטוי- אני מציינת למשל- “תראו הנה גל לוקחת את המטפחת ומניחה על הצוואר”. וככה הראיתי להם שאני מסתכלת ונותנת להם ביטוי.
  5. זמן שמיעת שיר– המון אני רואה מפעילים שמשמיעים שיר ואז מכבים באמצע, אני מאוד לא אוהבת את זה. (גם לא בהצגות) שיר מבחינתי זה כאילו מישהו מדבר ואני רוצה לשמוע כל מה שיש לו להגיד. מצד שני – מה עושים בכול הזמן הזה? אני מתייחסת לשיר כאל פעילות– נניח בבית הראשון אני אקשיב פשוט למילים, בבית השני אני אוסיף תנועות, בהפסקה המוזיקלית אני אזמין ילד לרקוד איתי, בבית אחר אני אחזור על המילים של השיר – אני תמיד מוצאת מה לעשות עם השיר כדי לא לקטוע אותו ולייצר הקשבה אצל הילדים. יש התיחסות ונתינת מקום וזמן לשיר. ההתיחסות לשיר היא הדרגתית- כלומר – אני לא ישר ממלא פעילות בשיר- אני נותנת לילדים זמן להקשיב- לא לפחד מלשבת ורגע להקשיב עם הילדים. נסו ותראו שהם יושבים רגע ומקשיבים. כתבתי על שימוש במוזיקה כאן כדי לקרוא.
  6. הצגת אביזרים– אחד הדברים שאני רואה שהרבה מפעילים טועים בהם, בעיני ומפספסים הוא הצגת אביזר. הם מוציאים את האביזרים המיוחדים שלהם בצורה סתמית וטריויאלית. חבל! יש כאן עניין שהוא גם תאטרלי וגם ממלא זמן. הרי לפני שאני מוציאה כל אביזר לא משנה מה אני יכולה- לחוד לילדים חידה- מה יש לי בתוך היד? לתת רמזים ושיגלו. אחרי שמגלים לשאול מה עושים, אפשר שילד יגש ויתנסה באביזר. כלומר למצות כל אביזר עד תום. ולא ישר להשתמש בו למה שצריך בסיפור.
  7. החבאת אביזרים – זוכרים שילדים מתים על מחבואים? לפעמים את אחד האביזרים אני מחביאה בגן והם צריכים לחפש אותו בגן, זה כאילו לא שייך לסיפור אבל זה מוסיף להפעלה- הפתעה, חיפוש, עניין חדש, אתגר .אפשר גם לשלב כל משחק אחר שיוצר עניין וכיף לילדים.
    זמן משחק התנסות לילדים
  8. חזרה על אלמנטים– כל כך הרבה פעמים אני חוזרת על הפתיח שעשיתי בהתחלה גם בסוף- זה כל כך נחמד לילדים לחזור על אותו האלמנט שהיה לפני 40 דקות וזה גם סוגר מעגל. מפעילים חושבים לפעמים שהם כל הזמן צריכים להביא הכול חדש ובעיני זה לא נכון. גם לחזור על אותו אלמנט רק אחרי פרק זמן מסוים, מאפשר לילדים להטמיע מחדש את הדיקלום או יצירה, ולחוות אותו שוב הפעם אחרי שעברנו סיפור שלם באמצע. זה לא ישעמם אותם להיפך ירגיע אותם.
  9. ילדים אוהבים לראות איך ציוד מתקפל וחוזר למקום– הם אוהבים לראות איך תפאורה נבנית ואיך היא חוזרת- אז לפעמים אני משלבת את זה בפעילות- עם מוזיקה מתאימה שתתאים לקיפול ציוד. אני יכולה גם להסביר להם איך קיפלתי.

כל מה שציינתי יוצר יותר זמן ונפח לפעילות- אבל חשוב שהגישה הכללית תהיה – איך לקחת כל מרכיב שיש לי בסיפור – ולא למרוח איתו זמן, אלא למצוא- אילו דרכים יצירתיות חדשות ומפתיעות אני יכולה עוד לייצר מאותו אלמנט.

מקווה שנתתי כמה רעיונות. מוזמנים להוסיף עוד רעיונות. 

אם אתם רוצים לראות איך אני בונה פעילות פשוטה של תאטרון סיפור שאותו תוכלו ליישם כבר מחר בבוקר- אז בואו ניפגש!

ב 20.8.18 בבוקר בשעה 10.30- השתלמות תאטרון סיפור שכוללת הדגמה של תאטרון סיפור שלי וניתוח שלו, לינק שבו אתם רואים איך בשטח הסיפור מועבר לילדים וגם סבב שבו נדבר על איך לשווק ולייצר מזה פרנסה טובה. בנוסף יהיה כיבוד ומפגש קהילה עם עוד אנשים שגם בתחום ומתמודדים עם אתגרים דומים. אז נתראה?

רוצים להתעדכן כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן