איך הופכים הצגה לתאטרון סיפור בגן ולהיפך – איך הופכים תאטרון סיפור להצגה?
pic-197 (2017_09_09 08_47_44 UTC)

איך הופכים הצגה לתאטרון סיפור בגן ולהיפך – איך הופכים תאטרון סיפור להצגה?

כשמתחילים להתפרנס מהתוכן שיצרנו לילדים, אנחנו מבינים שיש מסגרות שהצגה גדולה לא תתאים- בגלל התימחור הגבוה, בגלל הצרכים של המערכת המסוימת הזו. אנו נרצה להפוך את ההצגה שלנו לתאטרון סיפור שיכנס לגן. הגמישות הזו חשובה כי הרבה פעמים נרצה להתפרנס במגוון דרכים- גם מחוגים קבועים וגם מהצגות חד פעמיות, כבעלי עסק זה מעולה אם יהיו לנו כל האפשרויות. הפוסט הזה ינסה לעשות לך סדר ולעזור לך לארגן את זה.

מוכנים? יאללה מתחילים.

מה ההבדל בין הצגה לתאטרון סיפור?

מה צריך לקחת בחשבון כשרוצים להפוך כמה הצגות – לחוג קבוע.

אני תמיד מקפידה בחוגים שלי שהגננת לא תגיד לילדים-

“ילדים בואו יש הצגה”,

תמיד אני מתקנת- “לא, זה תאטרון סיפור”.

למה? כי חשוב לי שילדים ידעו שהצגה זה במה, זה באולם תאטרון, זה כולל תאורה, הגברה, תלבושות תפאורה, שחקנים. חשוב שלנו ולילדים זה יהיה  ברור שאנחנו לא הצגה אלא- תאטרון סיפור או הצגה קטנה. 

אז הצגה ממש- זה למשל תאטרון אורנה פורת. ואם אתם לא מציגים שם, אז נחליט שמי שיש לו הצגות יבין שהוא

הצגה קטנה 

הצגה ניידת, עם גב במה בדרך כלל, תפאורה, הגברה, 1-2 שחקנים. היא יכולה להיות יותר קטנה- שחקן אחד, יכולת להופיע במקומות פתוחים וכו’. הבדל נוסף- הצגה קטנה אפשר שהקהל יהיה 50-60 איש. ולכן היא פחות אינטראקטיבית ויותר הצגה של סיפור . היא חד פעמית- היא אמורה לרתק לעניין להצחיק ילדים היא צריכה להיות מדויקת ומהוקצעת ולייצר חיבור – אמנם חד פעמי אבל חיבור.

תאטרון סיפור

הוא קטן יותר בהכול- אביזרים שהם קטנים יותר- יכולים להיות מושקעים יפים ויקרים אבל הדגש הוא שהם יותר קטנים ושהרבה פעמים הילדים יכולים לגעת בהם. בדרך כלל אין גב במה, הוא מיועד לקבוצת גן כלומר עד 35 ילדים. הוא מלא באינטראקציה ושיתוף של הילדים- כלומר הוא פחות הצגה ויותר סיפור שמעביר את הילדים חוויה תאטרלית תוך שיתוף הילדים. אני באופו אישי מעדיפה תאטרוני סיפור כי אני אוהבת ומחפשת את החיבור עם הילדים- אני מעדיפה לתקשר איתם מאשר רק להציג והם צופים. אני אוהבת את התרומה שלהם לפעילות וכיף לי שהם משתתפים ואקטיבים. אבל זה עניין של העדפה.

תאטרון סיפור שהוא חוג

כאן  יש הזדמנות לייצר קשר מתמשך ומאוד כייפי עם הילדים. בנוסף , כאן נכנסות מטרות חינוכיות שנתיות. למשל בחוג שאני מעבירה יש לי כמה מטרות:

א. ילדים יהיו חשופים לספרות ילדים איכותית

ב. ילדים יפנימו שכל סיפור יש לו שפה משלו ושפת הספר היא שונה מהשפה היומיומית

ג. ללמד ילדים יצירות מוזיקליות ודיקלומים לאורך השנה

סעיף ג’ אתעכב עליו- ההזדמנות בחוג קבוע הוא ללמד ילדים – נניח דיקלום שאותו נעשה לאורך מספר שעורים. את הדיקלום אביא בכול מפגש באופן קצת שונה עד שבסוף הילדים עצמם מכירים את הדיקלום, מכירים את התנועות וגם אם אני לא אהיה שם הם כבר למדו ויכולים לדקלם. זה בעיני החלק הכי מתגמל- לפחות בחוג שלי, לראות ילד בן שנתיים שמדקלם משהו שלימדתי אותו במהלך תקופה והוא אפילו יביא את זה הביתה . והאמא תשאל גננת מאיפה הדיקלום והגננת תספר שזה מהחוג . (סיפורים שקורים לי) כדי שזה יתרחש צריך ל”שחק” עם הדיקלום, להמציא לו צורות חדשות בכול מפגש שבהן נביא את הדיקלום קצת אחרת. בקיצור, זה החלק שבעיני הוא הכי יצירתי בחוג שלי והוא משתנה כל שנה. כי כל שנה אני מביאה דיקלומים ויצירות חדשות.  בסרטון הזה אני מראה איך אני יוצרת חיבור עם ילדים בעזרת שני דיקלומים .

החוג הוא מובנה יותר, אפשר להוריד כאן- מבנה של תאטרון סיפור כפי שאני עושה.

בחוג תאטרון סיפור בגנים הפרטיים אני אלמד את שמות הילדים , אני אקדיש לכך חלק מהפעילות בחודשים הראשונים עד שאלמד.

אז- איך הופכים הצגה קטנה לתאטרון סיפור?

אפשר להוריד את הגב במה, ולהתרכז באיך להפוך חלק מהאלמנטים לאינטראקטיביים- למשל – לשאול את עצמך-

האם יש חלק שבו אפשר להקים את כל הילדים לאיזושהיא פעילות.  

למשל- האם יש חלק שבו אני יכולה לשתף ילדים בצורות שונות. על הפעלת ילדים בפעילות כתבתי כאן. 

האם יש חלק שבו אני יכולה לעשות סבב ולבוא לילדים קרוב יותר ולהראות להם משהו.

האם אני יכולה להוסיף פתיח שמלמד את הילדים דיקלום כלשהו.

האם אני יכולה לחלק אביזר כלשהו ל 35 ילדים?

איך הופכים תאטרון סיפור להצגה?

מוסיפים גב במה 🙂

קודם כל לרתק לרתק לרתק

וגם- מבינים שלא ניתן לשתף את כל הילדים יחד במידה ויש 50-60 ילדים , לכן אלמנט השיתוף יכול להיות רק משהו שיתבצע כשהילדים יושבים. עובדים יותר על אווירה ואיך לספר ולהציג באופו חוויתי ללא שיתוף קבוע של הילדים. אפשר לשאול שאלות לקהל. אפשר לפעמים לשתף ילד אחד או שניים.

העבודה על חוג קבוע היא רבה יותר בשלב ראשון- כי צריך לייצר תאטרוני סיפור לשנה שלמה אבל- היא בסיס מעולה לפרנסה- קבועה ללא צורך בשיווק תמידי. ברגע שיש לך כמה תאטרוני סיפור ששידרגת להצגה גדולה יותר – שתי האופציות פתוחות לפנייך.

עוד אופציה- להיות זכיין – להשכיר חוג ממישהו ואז לא צריך לבד להמציא את החוג. על זכיינות כתבתי כאן. 

איך אני יכולה לעזור?

אני מלווה מי שרוצה לייצר תוכן יחודי לילדים- יד ביד צועדת ובונה  את התאטרון סיפור או ההצגה הקטנה  כך שתהיה מדויקת טובה וגם- שאפשר יהיה להתפרנס ממנה. כל זה בקורס דיגיטלי שכולל שעורים שמגיעים למחשב וליווי ממני – בשאלות, התלבטויות והכוונה. כל הפרטים כאן.

נ.ב- נכנסתם לקבוצת הפייסבוק? כל הידע על עסק של תאטרוני סיפור? מוזמנים להיכנס.

רוצה לקבל מייל כל פעם שיוצא פוסט חדש?

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן