רוצה להפסיק לרדוף אחרי השכר שלך? תהפכי לבעלת עסק. איך סירבתי לשוטף +90
רויטל רפאלי שעת סיפור

רוצה להפסיק לרדוף אחרי השכר שלך? תהפכי לבעלת עסק. איך סירבתי לשוטף +90

השבוע התגלגל הסירטון הזה

סירטון מאוד כואב שרלוונטי מאוד לשחקנים, מפעילי חוגים, יוצרי הצגות, תאטרוני סיפור.

כולנו מכירים את זה “שוטף פלוס- 30 או 45 או 90. ולפעמים גם אחר כך התשלום לא מגיע.

אני מסכימה לשוטף פלוס 30, אני מסרבת למעבר ל – 30 . (המקסימום – בספריה מאוד מסוימת שם אני מסכימה לשוטף פלוס 45.)

כשאמרו לי לפני חודש במתנ”ס מסוים בכפר סבא שוטף פלוס 60 לא הסכמתי, העבודה הועברה למפעיל אחר.

אומרים לי – “איזה כיף לך שאת כזו אמיצה”.

אז התשובה שלי לגבי אומץ היא כך:

לפני הרבה שנים היה לי חלום להיות שחקנית . רצה הגורל וכנראה שאני לא ממש מגיבה טוב לאודישנים,

לא היה אף אודישן שהתקבלתי אליו. לפעמים כמעט התקבלתי אבל בסוף תמיד לא התקבלתי.

לא הצלחתי להבין למה? בעיני הייתי מוכשרת אבל לא הצלחתי להשיג שום עבודה. חיידק הבמה לא עזב אותי.

לא יכולתי להשלים עם העובדה שאוותר על הצורך שלי לשחק.

מדי פעם הצלחתי להשיג עבודות במשחק.

למשל, עבדתי עבור שתי חברות בהצגות ילדים ונוער ושתי החברות האלה שילמו שוטף פלוס 90 וגם אז הייתי צריכה לרדוף אחרי השכר שלי. בתאטרון אחד עד היום לא שילמו לי…

התחושה הזו של הרדיפה אחרי השכר שלך הייתה משפילה וכואבת.

אבל בזכות ההרגשה הזו – הקמתי את  “הפעוטרון”.

העסק שלי נולד מתוך החלטה- שהיא הבסיס לכל ההחלטות העיסקיות שלי-

אני לוקחת את השליטה על הפרנסה שלי ועל העיסוק שלי.

אם אני רוצה לשחק בתאטרון אני אציג את התאטרון שמעניין אותי מול קהל שאני מתחברת אליו ואוהבת- ילדים.

אם אני רוצה פרנסה טובה, אני אבנה עסק ואתפרנס מהעיסוק שלי.

כשאתה פרילנס- אתה לא בדיוק עצמאי – אתה עצמאי על הנייר. לרשויות כמו ביטוח לאומי אתה בסטטוס עצמאי.

אבל- אתה מסכים לעבוד בעלויות נמוכות או מסכים לעבוד שוטף פלוס 90 או מסכים לעגל פינות-

זאת לא ממש תחושה שאתה בעל עסק עצמאי. כי אתה עוד לא באמת עצמאי.

ממה זה נובע?

הלקוחות שלנו – גננות, בעלי ספריה, מנהלי מתנס”ים מרגישים שאנחנו בעלי עסק עצמאי שתלוי  בהם.

לכן אפשר פתאום לבטל לנו חוג,

לכן אפשר לומר לנו שכאן משלמים שוטף פלוס 90

כי מה תעשה? תתפטר? תגיד שאתה לא מסכים?

אז בתחילת הקמת העסק אני מבינה למה כן להסכים.

אבל- כל עצמאי חייב מתישהו למשוך את העסק שלו קדימה ולעלות מדרגה.

העסק צריך להתבגר כשאתה כבר מנוסה ובעל יכולות מקצועיות.

צריך להחליט איך לעלות את ההכנסות, ואיך לשבור את התלות הזו כדי שאפשר יהיה – לסרב לעבודות לא מכבדות. הסירוב לא נובע מאומץ- הוא נובע מכך שיש לך עוד אפשרויות פרנסה ואת צריכה רק לבחור.

נשמע חלום?

זה באמת חלום, אבל הוא המציאות שלי ויכול להיות גם שלך.

כי צריך להפשיל שרוולים ולעבוד. אבל – מהי האופציה?

להסכים למשהו שלא מקובל עלייך?  שלא צודק או לא נכון? מה זה יעשה לדימוי העצמי שלך?

אז- הנה מה שעושים :

  1. אני מסרבת למקומות שרוצים לשלם שוטף פלוס מעבר ל 30 (וחושבת שאם כולנו נסרב זה יעלם, אבל  אין לי שליטה על אחרים)
  2. אני לוקחת שליטה : יוצרת  מודל עיסקי שלא תלוי רק במקום אחד, אחרת לא אהיה עצמאית.

יצרתי מודל עיסקי שמותאם לי – לאדם שאני,  אבל אפשר לקחת את מה שאני עושה ולהתאים עבורך.

העסק שלי מורכב מ – חוגים בגנים קבועים אבל גם מצהרונים וגם מספריות אחה”צ וגם מפרויקטים כמו הספריה הקסומה וגם מההרצאה שלי להורים וגם מתוכנית ליווי והכשרה לאנשים שרוצים לייצר עסק של תוכן לילדים וגם מזכיינות וגם ממדריכים שמעבירים תאטרוני סיפור שלי. זה הרבה דרכים להתפרנס.

יצרתי עוגה גדולה – אם פרוסה אחת לא תתקיים עדיין יש לי עוד חלקים אחרים בפרנסה שלי. יש חלקים גדולים יותר ויש פחות, “הפרוסות” מורכבות מהעניין שלי ומה שנראה לי שאני עושה הכי טוב.

אין הכוונה לעבוד אצל אנשים אחרים– המודל הזה זה לייצר מוצרים שונים, שרותים שונים שהם שלך ובבעלותך.  שנובעים מהכישרון והיצירתיות שלך – ולכן זה נתינת ערך לסוגים שונים של לקוחות.

למי המודל הזה מתאים?

לאנשים יצירתיים שגם ככה אוהבים ליצור עוד תכנים/ הצגות/ פרויקטים ואוהבים להתרחב ולהרחיב את העניין שלהם בעבודה.

בסרטון הזה גם דיברתי על המודל העסקי שלי והבאתי צדדים נוספים.

המודל הזה יכול לעזור לך לא להיות תלויה בגורם אחד ולא לפחד לסרב לעבודות שלא מתאימות.

מתחילת השנה סירבתי ל-

מתנס מכפר סבא שרצה שאגיע קבוע אחה”צ – בגלל שוטף פלוס פלוס,

סירבתי לרשת צהרונים שעבדתי איתם שנים- כי הורידו מחירים (זה היה מפחיד במיוחד)

וסירבתי לעבוד בגן שמדי פעם בשנים האחרונות היה מפסיק לי את החוג לפני סוף השנה.

חלק מאלה שסירבתי לעבוד אצלם חזרו אחרי כמה שבועות עם הצעות משופרות יותר. מה שמראה שלפעמים שאומרים לך – ככה זה אין לנו אפשרות לשפר תנאים….זה לא בדיוק ככה ודווקא כן ניתן לשנות.

אם זה חשוב לכם כדאי מאוד לצפות בסרטון לייב הזה על תימחור.  (לדעתי הסירטון הכי נצפה שלי :))

כשאני מסרבת לעבודה – יש לי הרגשה ממש לא נעימה וגם לחץ ופחד- שאני עושה טעות איומה.

כי אנחנו העצמאים לומדים  שלא קל להשיג עבודה וזה אסור לסרב לעבודה.

ובכן- כמה שאני חושבת שחשוב להגיד כן והרבה , – אני גם חושבת שלפעמים- למען צמיחה וגדילה למשהו גדול יותר, ריווחי ומשתלם יותר- צריך גם לדעת להגיד לא. היכולת לומר לא תאפשר לך יצירת עוד אפיקי פרנסה שלך.

וכשאני בבית ולא עובדת כי ויתרתי על עבודה- הרווחתי משהו אחר- זמן.

ובזמן הזה – אני יוצרת ערך חדש ומהערך החדש הזה אני ארוויח כסף. וכשארוויח כסף מהיצירה החדשה שיצרתי אולי עבור לקוח אחר, או פרויקט חדש, אני ארגיש הרגשת סיפוק וגאווה :

לקחתי שליטה על העסק שלי- הצבתי גבולות- מה אני מסכימה ומה לא. אני יוצרת את המודל העיסקי שמתאים עבורי.

אז מה תחליטו להסכים כעצמאים? למה תסרבו? ואולי שבו רגע, ותחשבו – איך הייתם רוצים להתפרנס? מהו המודל הכלכלי שנכון לכם?

  • רוצים ליווי ועזרה ממני כדי לייצר תוכן עם ערך שממנו תוכלו להתפרנס באופן עצמאי? אני עוזרת לאנשים שיש להם חיבור לילדים וכשרון בכול תחום- להפוך את זה לעסק יציב וריווחי. וגם אלא שיש להם עסק אבל לא מרגישים את הביטחון הסיפוק והפרנסה, קורס הליווי שלי משדרג את העסק מייצר עוד מוצרי תוכן שאפשר להתפרנס מהם. כל הפרטים כאן.
רוצה לקבל מייל כל פעם שאני כותבת פוסט חדש?

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן