השבוע העברתי הרצאה להורים שילדיהם נמצאים במשפחתון בכפר סבא. הורים מעורבים, משקיענים שהיה ברור שחשוב להם לשמוע ולקבל עוד על מה יתרום לילדיהם. אחת האמהות סיפרה שיש לה שני ילדים והקטנה אין לה סבלנות לשמוע סיפור. אני שומעת על הבעיה הזו לא מעט, וזה קרה גם לי. גיא ועלמה הקשיבו לסיפורים המון אבל רימון הקטן שלי – לא הייתה לו סבלנות! אפשר לוותר או להחליט שננסה בגיל מאוחר יותר. אבל במקום זה ניסיתי כמה אופציות והן דווקא עבדו. אז איך מקריאים ספר לילד שאין לו סבלנות לשבת?
בספר עם הדפים הקשיחים הילד מכניס אצבעות לחורים, כמו הזחל.
קודם כל נבחר ספרים מותאמים מאוד לגיל הפעוט הזה- סיפורים קצרצרים- כמו- מרים והים, לבד על המרבד, ברכבת יושבת ארנבת,
כדאי גם סיפורי חריזה פשוטים- שיהיה כיף לקטנטנים לשחק על ידי השלמת המילים.
גם ספרי משחק ומחבואים- איפה פינוקי? שמחפשים את פינוקי לאורך הספר, או הזחל הרעב- ששם ניתן להכניס אצבע קטנה לפירות והמאכלים שהזחל זלל וזחל לתוכם….
כדאי להקריא לילד שאין לו סבלנות- בכיסא האוכל נניח ישר אחרי שאכל והוא יושב ואין לו גירוי ללכת להסתובב.
שימו לב- אנחנו רק רוצים להשב את תשומת ליבו שאם שניה יתרכז בספר- תיווצר לו או לה חוויה נהדרת שכרגע- כשהם חופשיים לזחול – הם לא שמים לב.
היום רימון בן 7 ולא יוותר על סיפור לפני השינה. ואם זה עוזר אספר שהיום הוא יושב ושומע ספרים ארוכים עם פרקים. אז מבטיחה שאם זה חשוב לכם וקצת משנים דרך- זה אפשרי.
בהצלחה!
נ.ב בחוג הפעוטרון אני מנסה לחבר את חווית ההקראה של הזחל הרעב- הכנסת אצבעות לפירות, רק בתאטרון סיפור הילד הוא הזחל והוא ממש זוחל דרך הפרי- הנה דוגמא-
כל פרי יש בו חור קטן ובו “זוללים וזוחלים” הזחלים ילדים….
את מדהימה!!!
תודה שולי! מקווה שהכול את מיישמת עם איתמר ושיר המהממים:)