איך לייצר חיבור עם הילדים בתחילת שנה?
רויטל רפאלי

איך לייצר חיבור עם הילדים בתחילת שנה?

אני מתחילה את השנה ה 17 שלי!
לא יאמן.
וחשוב לי להתחיל את החוג אחרת!
לפני שאסביר מדוע,
אני אתחיל מאיך חשוב, לדעתי, להתחיל את השנה עם הילדים?

מה חשוב שאקח בחשבון בבואי לגן? 

בפוסט הזה אני מתייחסת לגנים פרטיים- גילאי שנה עד שלוש ולא גנים עירוניים וצהרונים.
כשאני נכנסת לגן חדש
כדי להעביר חוג אני לוקחת בחשבון:
שהילדים לא מכירים אותי,
הילדים נכנסו לא מזמן ואולי בפעם הראשונה למסגרת חדשה,
אולי כשאני הגעתי הם סוף סוף נרגעו מהפרידה בבוקר, עכשיו הם משחקים.
אולי הם סיימו לאכול ויש מעבר והמעבר לא נעים להם.
אולי ברגע שהם ראו דמות לא מוכרת נכנסת לגן הם התחילו לבכות.
כלומר-
אני מבינה שהעובדה שהם יבואו לשבת מולי כי אמרו להם לשבת למפגש היא עובדה חיצונית.
אני צריכה ליצור מצב שתהיה להם סיבה פנימית להצטרף אלי.
אני צריכה לייצר עניין פנימי ואמיתי בי ובחוג שלי.
חשוב לי להראות לילדים שאני דמות חיובית שמאוד מכבדת את מצבם כלומר, לא מצפה מהם ישר לשתף איתי פעולה. 
מכבדת את העובדה שאולי בשעורים הראשונים הם בעיקר יצפו בי ולא בהכרח ירצו להשתתף. או
שאולי קשה להם לשבת.
התפקיד שלי הוא להתאים את עצמי אליהם ולא הפוך. 

 איך אני מייצרת חיבור ראשוני? 

במשך השנים גיליתי שמה שעובד לי הכי טוב הוא שילוב של דיקלום +שיר הכרות שכולל שמות.
 הדבר הראשון שאעשה זה דיקלום  שייצר עניין ושדרכו אוכל לערוך סבב כלשהו של מבט אישי לכל ילד. 
בסרטון הזה אני מתארת דקלום שמתאים לסתיו זה לא דוגמא לדקלום תחילת שנה אבל זו הכוונה בדקלום שמיד יוצר עניין. 
אבל זה הרעיון בדקלום.
דיקלומים יש בספרי שירה לפעוטות וגם בהשתלמויות לגיל הרך. 
עכשיו אחפש שיר הכרות:
שירי הכרות ובוקר טוב יש המון:
ברוב השתלמויות המוזיקה לגיל הרך מציעים מגוון של שירים ודקלומים.
אני בוחרת אחד  ומתחילה לעבוד איתו במהלך תקופה של כמה שבועות.
אני לא אחזור בדיוק באותה צורה בכול פעם. אלא אעבוד באופנים שונים על אותו שיר. באופן הדרגתי עד שארגיש שהילדים ממש מכירים את הפתיח הזה, ואפשר לעבור לשיר דיקלום אחר.
הפתיח החוזר הזה יהיה לאורך כל השנה. במהלך השנה אשנה פתיחים ודיקלומים אך תמיד אעבוד עליהם לאורך זמן.
למה?
כי זה מאפשר לילדים להשתתף ולעשות משהו שגם הם מכירים. זה נחמד שלא הכול חדש כל פעם אלא יש חלקים שחוזרים על עצמם.
ברגע שהילדים מכירים משהו אפשר “לשחק” איתו- להביא את הדיקלום פעם עם כלי מוזיקלי, פעם עם בד גדול, פעם עם מטפחות פעם בתנועות גוף בישיבה פעם בתנועה במרחב, פעם בזוגות.
נגוון כל הזמן אבל הבסיס יחזור על עצמו.

אז איך שבוע הבא אני אתחיל את החוג שלי?

אני אבחר דקלום קל מאוד ועוד שיר אחד שמשתמש בשמות הילדים.
כאן אני אוהבת לחזור לכל החוברות והדיסקים שנכחתי בהם ולבחור שיר דיקלום חדש כזה.
לא את ההוא שעשיתי שנה שעברה. למה?
כי זה מאפשר לי ללמוד משהו חדש, זה מפעיל אצלי שרירים חדשים.
אם אני לא אהיה בתחושה של גילוי ומשחק אלא חזרה על מה שעבד לי פעם אני חוששת שלא אהיה לגמרי במיטבי.
דווקא כי אני עושה את זה כל כך הרבה שנים, חשוב לי להתחיל משהו חדש .
ואני גם לא בעד כל הזמן ללכת להמון השתלמויות ולצרוך המון ידע שיוצר הצפה. חשוב לי ליישם. לנסות משהו שמצא חן בעיני גם אם לא היה לי לגמרי ברור איך ליישם בהשתלמות ולהתחיל לנסות אותו בגן.
זוהי הדרך שאני מפתחת עוד כלים מיומנויות כמעבירת חוגים לילדים.
אז:
איך מתחילים?
דיקלום מעניין אחד קל מאוד עבור הילדים.
נניח-
מתוך ספרה של דתיה בן דור “דגדוגים” הדקלום:
בלון קטן, בלון כחול
רצה להיות הכי גדול, התפנפח התנפח ו….
פוף!
התפוצץ הפיקח.


בנוסף, אחפש שיר שכולל את שמות הילדים כך שאוכל לעשות סבב עם תשומת לב שלי כדי שהילדים ואני נייצר קשר עין, אפשרות אולי ללטף בובה, או לתת לי יד.
סבב לא ארוך מדי ולא קצר.

ורק אז, אתחיל בתאטרון סיפור.
בהצלחה לכולם!

נ.ב הצטרפת לקבוצת הפייסבוק “כל הידע על עסק של תאטרוני סיפור”, עונים על שלוש שאלות בכניסה ומצטרפים. 

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן