מהו הכלי שהופך כל תאטרון סיפור שלי, למוצלח? (כולל סרטון הדגמה)
רויטל רפאלי

מהו הכלי שהופך כל תאטרון סיפור שלי, למוצלח? (כולל סרטון הדגמה)

יש לי וידוי:
התחלתי להעביר תאטרוני סיפור לילדים לפני 16 שנה קודם כל- כי רציתי להיות שחקנית, ובשום מקום לא השגתי עבודה כשחקנית.
כאן יכולתי להוציא את הכשרון שלי החוצה ועוד לקבל על זה תשלום! 
אולי זה לא ראוי,  אבל קודם כל היה לי צורך לשחק ורק אחר כך חשבתי על מטרות חינוכיות ועל חזון לילדים.
דווקא בגלל הצורך שלי, גיליתי שהכלי של תאטרון ומשחק הוא פטנט להעביר ה כ ו ל! 
בפוסט הזה אסביר מהי הגשה תאטרלית ולמה אני חושבת שזה יעזור לך להעביר כל דבר שרוצים לילדים גם אם לא באת מעולם המשחק והתאטרון.  הפוסט כולל סרטון קצרצר. 

זה לא משנה אם החוג שלך הוא  תנועה לגיל הרך, מוזיקה, יוגה לילדים,
אם יש לך הפעלת יום הולדת, כל פעילות עם ילדים בגיל הרך שתוגש באופן מרתק, מעניין ותאטרלי – תשיג יותר הקשבה מצד הילדים.

מה זו הגשה תאטרלית?

בעיקר בשימוש של סיפור.
לא חייב סיפור של התחלה אמצע וסוף מתוך ספר או אגדה. אלא לספר סיפור שקשור למשל למה שקורה עכשיו על הבמה.
אתמול נכחתי כמה דקות בהפעלה שהעביר לוליין מוכשר לילדים בכיתה ב.
מבחינת ההפעלה- הוא הלך על חבל, רכב על חד אופן מעל החבל, זרק חרבות הדליק אש לחרבות ועוד מלא פעלולים.
אילו הוא היה כל פעם מספר הקדמה למה שיקרה ואז מראה. לא משנה כמה אימון ושנים של מאמץ היה צריך כדי לבצע את הפעלולים, הילדים בכיתה ב, היו מאבדים עניין.
אבל העובדה שהוא לא הפסיק לתבל את ההפעלה בבדיחות, ברגעי מתח והומור סלפסטיק. העובדה שהוא היה דמות מצחיקה עם קול מעט מצחיק, שהיה אנושי- התבלבל, התחכם ניסה להיות ערמומי.- כל זה יצר רובד ענק נוסף של עניין אצל הילדים וגם המבוגרים שצפו.
השילוב בין – לולינות ברמה גבוהה יחד עם ההגשה התאטרלית יצר תוכן והגשה מושלמים לילדים.
מה הוא הכניס?
מתח- “רוצים לראות איך עכשיו אני עושה סלטה לאחור על החבל??? מאמינים שאני יכול? מוכנים?”
שקט מוחלט, הוא מנסה ואז נופל בצורה מצחיקה ממש על החבל.
הומור – מתישהו הוא אמר לקהל- ברור שאני לא יעשה את זה כי אני לא לוליין אני- בלרינה: הוריד בגד ונשאר עם מכנס נוצץ מצחיק.
שיתוף הילדים– “תעזרו לי לכבות את שלושת הלפידים? יופי חזק! מעולה עכשיו השני “(בינתיים להבה ראשונה נדלקת שוב) ויוצא שילדים כל הזמן נושפים וזה נדלק שוב והוא מעביר את זה מצחיק.
הכול מתובל בהגשה של הומור, סיפורים, מתח נונסנס.

איך ההבדל בהגשה משפיע על עניין הילדים?

הדבר שהכי ממחיש לי את העיקרון של טיפוח וליטוש היכולת להגיש באופן תאטרלי היא- שאני יכולה לקחת תאטרון סיפור שלי – ולתת אותו לשתי מדריכות שונות-
אחת תתיחס רק להפעלה ותעביר את כל מה שכתוב אבל טכני- זה אותה הפעלה אבל אין הגשה תאטרלית. המדריכה הזו עסוקה בלדאוג להעביר את ההפעלות השונות לילדים. 
השניה תיקח את ההפעלות שיש אבל – תייצר הזדהות לסיפור, תייצר אווירה של עצב או קסם תצחיק ילדים עם משחק מוגזם, תשתף ילדים תוך כדי הגשה תאטרלית – אולי היא תשכח חלק מההפעלות, אבל זה לא משנה להנאה של הילדים. 
הפעלה אחת יוצרת עניין ענק בשניה הילדים ישתעממו ויתחילו להפריע.

הסוד הוא בלשים פוקוס על ההגשה התאטרלית

הרבה פעמים אני מסבירה למדריך- הילדים יתרכזו בפוקוס שאתה קובע. 
אם הפוקוס שלך זה להשתמש באביזרים ופשוט להעביר הפעלה אז הילדים ירצו להשתתף ויתמקדו במי משתתף.
אם הפוקס שלך הוא על הסיפור, על סיפורים מצחיקים, על דמויות מעוררות עניין, על הפתעות ועניין שם הפוקוס של הילדים. איך יודעים אם הצלחת?
הילדים לא עסוקים ב- “אבל אני עוד לא השתתפתי”, הילדים מרותקים ורוצים לשמוע מה קרה, מה היה. מה יהיה, הילדים נהנים מההגשה שלך.
הנה דוגמית להגשה תאטרלית שלי בגן:

איך מפתחים הגשה תאטרלית?

קודם כל להיות מודעים שהתאטרליות היא הפוקוס שלכם בהפעלה,
שזה הכי חשוב: לא האביזרים, לא כמות אביזרים או יופיים המרשים. 
גם לא השיתוף וההפעלה אלא קודם כל ובראש וראשונה – ההגשה התאטרלית.
שנית- מחפשים איך אפשר בכול חלק לתבל:

הנה חלק מהדרכים שלי להגשה תאטרלית:

1. לספר סיפור באופן הכי מעניין – כלומר גם כשאני המספר לספר כמו – יוסי בנאי שעומד בבמה ומספר סיפור. כל מילה באופן ההצגה מעניינת, נכון?
הנה דוגמא ליוסי בנאי סתם מספר סיפור מהחיים, רק הקול שלו מעורר עניין.

2. כשיש דמויות- להיות הדמויות ולתת להם זמן חוויה- כלומר, אם הדמות עצובה, להיות עצוב- לשתוק רגע! ורק להיות עצוב. בשקט. כלומר לתת מקום למימיקות, לגוף שלנו להביא. לא לספר שהדמות עצובה, להיות עצובה בדמות. איך יודעים שהצלחתם להעביר עצב?
הילדים עצובים איתכם.

3. כל אביזר להוציא תאטרלי – לא בסתמיות משקית בגד ועכשיו טכנית מלבישים על ילדים.
יש אביזר? איך להציג אותו הכי מעניין לילדים? אולי דרך חידה? דיקלום? חיפוש בגן?

4. הפתעות- אפצ’י ענק, שכחתי להביא משהו – מה יכול לקרות בהפעלה שמפתיע ולא צפוי. תבדקו בכול הפעלה….

5. שאלות שיוצרות עניין: אולי מאתגרות ילדים, אולי מגדילות את המתח והדרמה בסיפור. 

6. שימוש במשחקים – בין השאר כתבתי על זה כאן. 

7. לאתגר את הילדים לפי רמתם. כל אחד ואחת אוהבים אתגר, נכון? 
תשאלו עצמכם מה יעניין ויאתגר את הילדים? ברמת ההפעלה? ברמת הסיפור?

ואם אני לא שחקנית/ן? 

בכול שנותי כמפעילה שבאה מעולם המשחק והתאטרון, ראיתי המון סוגים של אנשים שמרתקים ילדים. 
מבטיחה שלא כולם היו שחקנים.
בנוסף- העובדה שהמדריך שחקן לא מבטיח הגשה מעניינת ותאטרלית ולהפך גם נכון. 

אבל- 
המשותף לכולם- שחקנים ואלה שאינם,  הוא הפוקוס הבלתי מתפשר על הילדים-על יצירת עניין לילדים בכול מיני אמצעים- בהחלט לא רק של שחקן. 
הגשה תאטרלית כוללת מהות עיקרית- הגשה מעניינת

ההגשה המעניינת אגב, היא  גם בהתמודדות עם בעיות משמעת, איך אפשר לפתור בעיה כזו באופן תאטרלי?
הניסיון שלי לימד אותי שכשאני מגישה הכול תאטרלי ומעניין,
כשזו השפה העיקרית שלי עם ילדים, אני יכולה להיכנס לכל גן, בכול סיפור (גם כזה של ארבע שורות) להעביר כל סוג הפעלה, וזה יעבור לילדים ולי מעניין איכותי וכייפי.

אם מעניין אתכם עוד על הגשה תאטרלית חפשו בבלוג עוד פוסטים בנושא הנה דוגמא, ובקשה קטנה!
אם אהבתם, אפשר להשאיר תגובה, ואם תשתפו למי שהפוסט הזה עשוי לעניין בכלל אשמח! 

נ.ב – רוצים תאטרון סיפור במתנה? כאן אפשר לקבל קובץ שגם מלמד ועוסק בהגשה תאטרלית לצד אביזרים והמחשה. 

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן