אילו הצגות קטנות או תאטרוני סיפור אפשר להציג ללא בקשת רשות מהוצאות ספרים ?
ספריה קטנה חינמית

אילו הצגות קטנות או תאטרוני סיפור אפשר להציג ללא בקשת רשות מהוצאות ספרים ?

בשנה האחרונה החלה מגמה שבה  מפעיל או שחקן שמעביר הצגה קטנה מבוססת על ספר ילדים ללא קבלת זכויות יוצרים – יש איומים בתביעות.
ספריות שואלות אותי כשהן מזמינות  תאטרון סיפור – האם קיבלתי אישור להציג את ההצגה. המגמה הזו נמשכת מעל שנה,  מלווה באנשים שמספרים שתבעו אותם או את הספריה שהעסיקה אותם בסכומים גדולים. 
אנחנו, אנשים שיצרנו עסק מלספר סיפורים לילדים שמבוססים על ספרות ילדים, נמצאים בבעיה גדולה. הבסיס לסיפורים שלנו הם ספרות ילדים.
בנוסף, הספריות או מתנס”ים שזמינים מאיתנו הצגות, מבקשים סיפורים מוכרים כי זה מביא קהל גדול יותר. בקיצור , אנחלנו בבעיה גדולה!

מה אנחנו בעלי העסק הקטן יכולים לעשות? 

קודם כל, חשוב להבין שמבחינת הצדק- אפשר להבין ולהסכים  שמי שכתב ספר או הוצאת ספרים שהשקיעו בהוצאת ספר, יבקשו תמלוגים או תשלום בשימוש הספר שלהם.  מצד שני , אנחנו העסקים הקטנים והעצמאיים עלולים לקרוס כלכלית אם באמת נשלם תמלוגים על כל שימוש בספר, מוזיקה וכו’.
הבעיה הזו קיימת בעיקר בפירסום הצגות אחה”צ ולא שמעתי (ומקווה שלא אשמע) שהיא קיימת בחוגים בתוך הגן. כי אם נגיע למצב שאסור להציג בתוך הגן, אז אולי גם הגננת שמקריאה לילדים את הספר “חנן הגנן” צריכה לשלם תמלוגים?
בקיצור, אני חושבת שאם מעבירים לקבוצה קטנה בגן , זה בסדר, הבעיה היא,  כשיש פירסום של מתנס או ספריה להצגה של – “דירה להשכיר” או “מעשה בחמישה בלונים” שמביא הרבה קהל אבל לא שולמו  זכויות יוצרים.
עד שהעניין הזה יגיע לפתרון הגיוני, חוקי, אני רוצה להציע הצעה לחברי המפעילים, מעבירי הצגות, שעות סיפור תאטרוני סיפור.

בואו נסתכל על זה אחרת, יאללה?

אני מאוד אוהבת לאתגר את עצמי ולראות איך משהו שנראה לי רע בהתחלה יכול דווקא להיות חיובי.
אז מצאתי לא מעט:
לי קצת נמאס שכולם מציגים את אותם הסיפורים- דירה להשכיר, אליעזר והגזר, חמישה בלונים, חנן הגנן. לכם לא?
נכון שזה מוכר ומביא קהל, אבל תאורטית אם “נאלץ” להפסיק להציג את הסיפורים הקבועים יקרה משהו טוב,
נרחיב את התוכן שהילדים שלנו מכירים- נתחיל להתפרש לעוד סיפורים, קצת פחות ידועים ונאתגר את הילדים והוריהם.
אפילו אם נרצה לשלם זכויות יוצרים על ספר של לאה גולדברג אז לשלם על הספר “הילד הרע” או “מה בביתן” יעלה הרבה פחות מאשר “דירה להשכיר” , אז אפשר גם כאן להתרחב מבחינת חיפוש אחר תכנים. 

עוד משהו חיובי- כשביקשתי ליצר תאטרון סיפור שמבוסס על הספר הנפלא של שירי צוק “ים יבשה” קיבלתי אישור. כאן האישור ניתן משום שבעצם – ברגע שאני מעבירה בעשרות גנים סיפור המבוסס על הספר “ים יבשה”, אני פרסומת מהלכת לספר, שהאתגר שלו זה לצאת החוצה לעולם. כנ”ל כשביקשתי אישור משירלי יובל יאיר להציג את “תומאס ואני” . שהתנתה את האישור בהצגת תאטרון סיפור ולא כהצגה גדולה. 
לכן, אם “נאלץ ” להפסיק להביא את המוכר הקבוע, נאפשר לסופרים אחרים, חדשים, מוונים להגיע לקהל הרחב.

עוד יתרון- סוף סוף ההבדלים בין מפעילים שונים יבואו לידי ביטוי גם בבחירת התכנים של כל מפעיל. נתחיל לראות זויות יחודיות גם בבחירת הספרים.

איך מבקשים אישור מסופר/ סופרת? 

 כדאי תמיד קודם לפנות לסופר עצמו. מוצאים בקלות ברשתות החברתיות, ואז מציגים רעיון שלך. הרבה פעמים הסופרים רק שמחים לבקש מהוצאת הספרים או לאשר לך בעצמם. לי זה הצליח עם מספר סופרות באופן הזה. חלק מהמאשרים היו הילדים, האלמנה של הסופרת או סופר. 


בסדר, זה טוב ויפה , אבל אילו ספרים וסיפורים  אוכל להציג?

אז דווקא יש לא מעט ספרים שתוכלו להציג ולפרסם ללא חשש:
כל הספרים שעבר מאה שנה מאז שיצאו זה אומר –
1. אגדות ילדים – ובבקשה חפשו את כל סוגי האגדות- הנס כריסטיאן אנדרסון, האחים גרים, דוריאן גריי
2. סיפורי תורה – חשבתם פעם לייצר תאטרון סיפור על סיפור- תיבת נוח?
3. סיפורי עמים – קודם כל משלנו: מכירים את הספר “האגדות שלנו” של ח.נ ביאליק מבוסס על אגדות מהתורה? אז שהם סמית עשתה לו עיבוד נהדר לשפה קולחת שמתאימה להיום .
סיפורי עמים של עמים שונים- מיתולוגיה יוונית לילדים, מיתולוגיה מצרית – אותה שהם סמית הנפלאה , למשל, כתבה את “ספר המפלצות מהמיתולוגיה היוונית”, סיפורים מעולים מרתקים לילדים.
4. סיפורים מלפני 100 שנה: פו הדוב – א. מילר , פיטר פן – ג’יימס מציו ברי, ספר הג’ונגל- רודיארד קיפלינג ובואו נחפש עוד
5. מה עם לספר לילדים על ביוגרפיות של נשים ואנשים בהיסטוריה ? מרי קירי, ניוטון, הלן קלר. יש מלא ספרים לילדים על אישיות חשובה מההיסטוריה שניתן להנגיש לילדים על ידי עיבוד שלכם. 
6. משלים – משל השועל והכרם, הנמלה והצרצר, האריה והעכבר. אוצר של סיפורי משלים. 
צריך רק להיפתח ויש לנו אוצר של ספרים וסיפורים שאפשר להעשיר את הילדים.

ומזכירה שוב- ספרים של סופרים לא מוכרים או ספרים חדשים שיש אינטרס מובהק לקדם את הספר, בודאי ישמחו לתת זכויות להציג כל עוד תבטיחו להציג את הספר המקורי בזמן הצגת הסיפור. 
תראו כמה כיף לשירי צוק, הסופרת,  שהעברתי בגן של ביתה את התאטרון סיפור שמבוסס על הספר שלה “ים יבשה”. 

הצעה נוספת- אם יש לכם כבר הצגה קיימת שהיא מצוינת ומוצלחת ולא תרצו לוותר עליה בהצגה בספריות – תבררו כמה יעלה לכם להציג אותה – יתכן שאם תגבילו את השימוש או בחודשים או בגודל הקהל ההוצאה לא תבקש סכום ענק. ויהיה לכם כבעלי עסק הצגה אחת “מפורסמת” שתייצר לכם היכרות עם ילדים והורים שאולי אח”כ יגיעו אליכם גם להצגות שבהן הסיפור פחות מוכר. 

אולי זה יעודד חלק מכם להמציא סיפורים מהדמיון והיצירתיות שלכם. 

תחשבו איך ההתפתחות הזו דווקא תורמת לכם כיוצרי תוכן והצגות לילדים.

יש לכם עוד הצעות איך להתמודד עם ההתפתחות הזו? מוזמנים לכתוב כאן בתגובות או בקבוצת הפייסבוק “כל הידע על עסק של תאטרוני סיפור” 

אפשר בקלות לשתף את הפוסט הזה לכל מי שהמידע הזה חשוב עבורו. 

רוצה לקבל מייל כל פעם שאני מוציאה פוסט חדש?

שתפו את הפוסט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן